רִבִּי בָּא בַּר הַמְנוּנָא רַב אָדָא בַּר אָחָא בְשֵׁם רַב. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. מֶה חָמִית מֵימַר כֵּן. אָמַר רִבִּי מָנָא. בְּגִין דְּאָמַר רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. כָּל הָהֵין פִּירְקָא דְּרִבִּי מֵאִיר חוּץ מִשִּׁינָּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ. דְּלָא תִיסְבּוֹר מֵימַר. קַייְמֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא תַנְנָייֵהּ דְּרַבָּנִן. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּגִין דְּרַב וּשְׁמוּאֵל תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הֲלָכָא כְּרִבִּי לָֽעְזָר. דְּלָא תִיסְבּוֹר מֵימַר אוֹף הָכָא. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
בגין דרב ושמואל. דאמרי במתניתין דלקמן הלכה כר''א דאמר עדי מסירה כרתי ולא תסבור מימר אוף הכא דקתני ברישא כתב בכתב ידו ואין עליו עדים נמי לא מיתוקמא אלא אליבא דר''א דאילו לר''מ הא אמר עדי חתימה כרתי ואין הולד כשר שהרי אין עליו עדים לפום כן קמ''ל אפילו לר''מ הולד כשר וטעמא דס''ל כתב ידו כמאה עדים דמי:
רבי יוסי. מפרש דמשום האי טעמא צריך מימר דר''מ היא:
בגין דאמר רב הונא. התם גבי ההיא מתני' דשלום מלכות כו' כל ההין פרקא דר''מ היא חוץ משינה שמו דמודו בה רבנן:
דר''מ היא. מתני' דקתני ג' גיטין פסולין ותו לא ואע''ג דאיכא טובא שלום מלכות וגט קרת כדחשיב בפ' דלעיל אלא משום דהכא הולד כשר והתם הולד ממזר וכר''מ דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר:
מה חמית מימר כן. מה ראית שהוצרכת לומר כן פשיטא דר''מ היא דאי לרבנן התם נמי הולד כשר ואיכא טובא:
דלא תסבור מימר קיימיה דר''מ היא. שלא תאמר האי קמייתא דוקא דר''מ היא אבל האי תננייה מתני' דהכא דרבנן היא דאילו לר''מ הולד ממזר ולא תיקשי אי רבנן ליחשב נמי הא דהתם הא לא קשיא דהתם תצא היא ומתני' דהכא לא תצא לפום כן צריך מימר דמתני' דהכא נמי דר''מ היא והילכך לא חשיב להני דהכא הולד כשר והתם הולד ממזר והשתא איכא למימר לרבנן דס''ל במתני' דהכא נמי תצא:
שְׁלֹשָׁה גִיטִּין פְּסוּלִין כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וְכוּלָּן בִּכְתָב יָדַיִם. רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל. עֵדִים יֵשׁ כָּאן. בִּכְתָב יָדַיִם מָה אֲנִי צָרִיךְ. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. וְכוּלְּהֶם בִּכְתָב יָדַיִם חוּץ מִשֶׁעֵדָיו עַמּוֹ. אָמַר רַב הַמְנוּנָא. הַלָּלוּ 51b חוֹבֵיהוֹן עַל גַּרְמֵיהוֹן. דְּאִינּוּן שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן לְשַׁקֵּר לַחֲתוֹם בְּגֵט שֶׁאֵין בּוֹ זְמָן.
Pnei Moshe (non traduit)
וכולן בכתב ידים. כל גיטין הפסולין דקחשיב במתני' בכתב ידו מיירי וקס''ד דאמציעתא יש עליו עדים ואין בו זמן נמי קאי:
רבי לעזר שאל. הקשה על זה עדים יש כאן הא מניעתא ביש עליו ב' עדים היא ובכתב ידים מה אני צריך דמה לי בכתב ידו או בכתב הסופר אין הפסול בו אלא משום שאין בו זמן:
וכולהם בכתב ידים. כלומר דסיפא יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד נמי בכתב ידו מיירי ודוקא כתב ידו ועד אחד אבל כתב סופר ועד לא וקמ''ל דאע''ג דיש כאן עד אחד וכתב ידו אפ''ה לכתחילה לא תנשא:
חוץ משעדיו עמו. חוץ מהמציעתא יש עליו עדים דלא איכפת לן בכתב ידו דעיקר הפסול משום שאין בו זמן כדמפרש רב המנונא:
חיביהון על גרמיהון. העדים שהן כמי שקיבלו עליהן לשקר שבאו נחתום בגט שאין בו זמן:
משנה: רִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים אֶלָּא שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים כָּשֵׁר וְגוֹבָה מִנְּכָסִים מְשׁוּעֲבָדִים. שֶׁאֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַגֵּט אֶלָּא מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי השני בטל. דלא ידעינן דמאן ניהו:
נותן שניהן לזו ולזו. אפי' לר''א דאמר עדי מסירה כרתי וא''כ על כרחך לה דכתיב דדרשינן לשמה לאו אחתימ' קאי אלא אוכתב מיהו אונתן לא קאי דלא בעינן שידעו העדים בשעת מסירה בהי מינייהו מתגרשת:
מתני' שני גיטין שוין. בשמותיהן:
מפני תיקון העולם. שמא ימותו עדי מסירה ויבא הבעל ויערער לומר לא גרשתיה:
מתני' אע''פ שאין עליו עדים. ואינו כתב ידו כשר לינשא לכתחילה:
הלכה: רִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים כול'. רַב וּשְׁמוּאֵל תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הֲלָכָא כְּרִבִּי לָֽעְזָר. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. דִּבְרֵי חֵכָמִים פָּסוּל. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן בְּכוֹהֶנֶת וּבְעָא לְמֵיעֲבַד כְּהָדָא דְרִבִּי יַנַּאי. כַּד שְׁמָעוּן דְּרַב וּשְׁמוּאֵל פְּלִיגִין. אָתָא קוֹמוֹי אֲפִילוּ יִשְׂרָאֵל. וְשָׁמַע מִינָּהּ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל. כָּשֵׁר. וְהָא רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. כָּשֵׁר. וְרַבָּנּן אָֽמְרִין. פָּסוּל. מַה בֵּינַיְהוּ. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. כָּשֵׁר וְגוֹבָה מִנְּכָסִין מְשׁוּעֲבָדִין. וְרַבָּנִן אָֽמְרִין. פָּסוּל וְגוֹבָה מִנְּכָסִין בְּנֵי חוֹרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
ד''ה כשר. ומתמה הש''ס והא רא''א כשר ורבנן אמרי פסול ומאי ד''ה דקאמרת ומשני מה בינייהו כלומר דה''ק דלא פליגי אלא אם גובה בשטר שאין עליו עדים מנכסים משועבדין לר''א גובה ורבנן דאמרי פסול לגבות ממשועבדין הוא דקאמרי דעדים החתומין על השטר מפקי לקלא אבל מבני חרי גובה וד''ה כשר דקאמר לגבות מבני חורין הוא:
אתא קומוי אפי' ישראל ושמע מינה. כשבא אח''כ מעשה לפניו אפילו בישראל שנתן גט כזה קיבלה מינייהו והכשיר הגט:
ה''ג כד שמעון דרב ושמואל פליגין. כששמע ר' יוחנן לרב ושמואל דפליגי בהא ואמרי הלכה כר''א:
בכוהנת. באשת כהן שנתגרשה בגט שאין עליו עדים ובעא למיעבד כהדא דר' ינאי להכשירה משום גרושה כדאמר אליבא דחכמים:
גמ' דברי חכמים פסול. לדברי חכמים דפליגי על ר''א פסול לגמרי הוא כשאין עליו עדים ואפילו ריח הגט אין בו לפסול לכהונה:
משנה: שְׁנַיִם שֶׁשִּׁילְּחוּ שְׁנֵי גִיטִּין שָׁוִין וְנִתְעָֽרְבוּ נוֹתֵן שְׁנֵיהֶן לְזוֹ וּשְׁנֵיהֶן לְזוֹ. לְפִיכָךְ אִם אָבַד אֶחָד מֵהֶן הֲרֵי הַשֵּׁינִי בָטֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי השני בטל. דלא ידעינן דמאן ניהו:
נותן שניהן לזו ולזו. אפי' לר''א דאמר עדי מסירה כרתי וא''כ על כרחך לה דכתיב דדרשינן לשמה לאו אחתימ' קאי אלא אוכתב מיהו אונתן לא קאי דלא בעינן שידעו העדים בשעת מסירה בהי מינייהו מתגרשת:
מתני' שני גיטין שוין. בשמותיהן:
מפני תיקון העולם. שמא ימותו עדי מסירה ויבא הבעל ויערער לומר לא גרשתיה:
מתני' אע''פ שאין עליו עדים. ואינו כתב ידו כשר לינשא לכתחילה:
הלכה: שְׁנַיִם שֶׁשִּׁילְּחוּ שְׁנֵי גִיטִּין שָׁוִין כול'. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. כְּמַה דְאַתְּ אֲמַר. גֵּט אַחַר גֵּט פָּסוּל בִּשְׁתֵּי נָשִׁים. וְדִכְווָתָהּ וְהוּא שְׁנֵי גִיטִּין פְּסוּלִין בִּשְׁתֵּי נָשִׁים. אָמַר לֵיהּ. וְכֵינִי. אָמַר לֵיהּ. וְהָא תַנִינָן. שְׁנַיִם שֶׁשִּׁילְּחוּ שְׁנֵי גִיטִּין שָׁוִין וְנִתְעָֽרְבוּ נוֹתֵן שְׁנֵיהֶן לְזוֹ וּשְׁנֵיהֶן לְזוֹ. תַּמָּן זֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ וְזֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ. תַּעֲרוֹבֶת הִיא שֶׁגָּֽרְמָה. 52a בְּרַם הָכָא לֹא זֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ וְלֹא זֶה כְּרוּת לִשְׁמָהּ. מִכֵּיוָן שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ יֵעָשֶׂה כְּמִי שֶׁכְּרוּת לִשְׁמָהּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' כמה דאת אמר גט אחד כו'. אדלעיל ריש פ''ג קאי וכל הסוגיא שם וכאן לא הובאה אלא מקצתה אגב דמקשי ממתני' כדרך הש''ס הזה וע''ש שמפורש היטב:
משנה: חֲמִשָּׁה שֶׁכָּֽתְבוּ כְּלָל בְּתוֹךְ הַגֵּט אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִי לִפְלוֹנִית וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּן כּוּלָּן כְּשֵׁירִין וְיִנָּתֵן לְכָל אַחַת וְאַחַת. הָיָה כוֹתֵב טוֹפֶס לְכָל אַחַת וְאַחַת וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּן אֶת שֶׁהָעֵדִים נִיקְרִין עִמּוֹ כָּשֵׁר.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' כלל. בבבלי מיתפרשא מתני' אליבא דעסקנא כר' יוחנן דכלל הוא שכתב זמן אחד לכלן בכך בשבת גירש פלוני לפלונית ופלוני לפלונית והשלים כל טופס הגט והעדים חותמין מלמטה ה''ז גט כשר וינתן לכל אחת מהן בעדי מסירה:
טופס לכל אחת. שכתב זמן לכל אחת בכך בשבת גירש פלוני לפלונית והשלים הגט ובאותו יום גירש פלוני לפלונית כו' וכן כלן והעדים מלמטן:
את שהעדים ניקרין עמו כשר. היינו התחתון אבל עליונים פסולין שמא לא העידו אלא על האחרון. ובש''ס דהכא מתפרשא קצת בענין אחר ובגמ' מפרשינן לה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source